יום שלישי, 14 בפברואר 2012

הלב של ולנטיין

אני לא מאמין גדול בחגי האהבה, יהיו הם באמצע מנחם אב או באמצע פברואר.
אבל בכל זאת, לדבלין יש קשר מיוחד ליום ולנטיין הוא חג האהבה. הלב של ולנטיין נמצא בלבה של דבלין.

בכנסיה הכרמליתית שבפינת הרחובות אונגייר וווייטפראיר (מפה כאן) נמצאים שרידים של ולנטיין שנתרמו לכנסייה על ידי האפיפיור גרוגוריוס ה-16 במאה ה-19. יש המספרים שהאיבר שנח בקפלה הוא לבו של ולנטיין ומה יותר סימבולי מלב לאיש שמסמל יותר מכל את האהבה?

אם אתם מבקרים בדבלין היום או בכל יום אחר, אתם בהחלט מוזמנים להיכנס לכנסייה הסמוכה ל-Bald Barista (קל לפספס את הכנסייה). המבנה נראה די סטנדרטי מבחוץ, אבל כשנכנסים לבפנים בהחלט מדובר בכנסיה יפהפיה.

אולי אעצור שם היום בדרך הביתה.
חג אהבה שמח למי שחוגג (ולמי שלא, באמת לא נורא. מדובר בחג שמשווק באגרסיביות על ידי יצרני שוקולד, פרחים וכרטיסי ברכה, לא בחג של ממש)!


הכניסה לכנסייה בה לבו של ולנטיין נח לעולמים (נובמבר 2011)

יום שבת, 11 בפברואר 2012

רחוב או'קונל - דבלין

דרך עמוד הפליקר של הספרייה הלאומית של אירלנד הגעתי לתמונה הבאה של גשר ורחוב אוקונל (O'Connell Bridge & O'Connell Street) מסביבות שנת 1890, שזה בערך, בדיוק, לפני המון המון זמן.



כאן אפשר לראות את התמונה, כולל בגודל ענק, ממש כאן.
התמונה כה עשירה ונהדרת שאני לא בטוח היכן להתחיל. הקרון שנגרר על ידי סוסים, מעט לפני שהסבו את המערכת לחשמליות (ולאחר מכן הורידו אותן והפכו אותן לאוטובוסים)? הפרסום לחברת אבק השריפה על הבניין בצד שמאל (נכון לשעת כתיבת שורות אלו, נוקיה מחברת אנשים על הבניין הזה בשלט תאורה שגם הוא יחסית ישן)? האנשים אשר רובם ככולם לובשים חליפה שחורה ומגבעת עגלגלה, מטריה ו/או מקל הליכה בידם, אלא אם הם נשים ואז שמלה, מהסוג שלא רואים מזה כמאה, עטויה לגופן. העמוד של אדמירל נלסון המתנשא בגאון מעל הרחוב שיעברו עוד שנים עד שיפוצץ (ב-1966) ויוחלף על ידי הספייר? הפסל של דניאל אוקונל  שלא השתנה?

כל כך הרבה דברים מושכים את העין שאפשר לבהות בתמונה במשך דקות ארוכות ועדיין לפספס לא מעט פרטים.

כמעט בכל עיר באירלנד ישנו רחוב הקרוי על שמו של הגיבור הלאומי (הקבור בבית הקברות בגלזנווין, צפון דבלין). בלימריק למשל מדובר ברחוב הראשי. בדבלין גם כן מדובר באחד הרחובות המרכזיים.
בראשית ימיו, במאה ה-17, נקרא הרחוב רחוב דרוהדה (Drogheda). לאחר מכן המקום נודע כרחוב סאקוויל (Sackville) בטרם שונה שמו לאוקונל.

במקום ניתן למצוא את סניף הדואר המרכזי של דבלין, בבניין ההיסטורי שהיווה זירה מרכזית לקרובת של מרד חג הפסחא ב-1916, בית הכלבו קלריס (Clerys), חנות הספרים איסון (Eason) ועוד כמה מסעדות, מזללות ובתי עינוגים, שעשוע והימורים. בצדו המזרחי/צפוני של הרחוב תמצאו את הקולנוע הוותיק בדבלין, סבוי שפעיל בגלגולים שונים מאז 1929. מבנה מעניין נוסף ברחוב הוא הגרשהם (Gresham), מלון מפואר שעל אף שמעולם לא לנתי בו, ביליתי בלובי שבו ובאולם הכינוסים המפואר במרתף מספר פעמים. שווה להיכנס ולהתרשם גם אם אתם לא מתארחים במקום.

בניין מספר 42 ברחוב הוא ייחודי. בראשיתו היה רחוב אוקונל רחוב מגורים יוקרתי. כפי שבודאי הספקתם להבין מהתיאור, במרוצת הזמן עברו הבניינים בו הסבה לחנויות (אחרים קרסו, בעיקר בתקופת מרד הפסחא ומלחמת האזרחים שבאה זמן קצר לאחריו ונבנו כדי לשכן משרדים במבנים כעורים למדי) ובניין מספר 42 הוא היחיד המשמר את חזית המגורים המקורית גם כיום. שווה להתעכב ליד המקום ולו רק כדי לנסות לדמיין איך נראה הרחוב כאשר היה צר בהרבה לפני מאות שנים. הבניין נמצא בצד המערבי של הרחוב, לא רחוק מהחנות של דבלין בוס (Dublin Bus(.

אם אתם מבקרים בדבלין ליותר משבע דקות, אין סיכוי שלא תעברו ברחוב אוקונל. מרבית האוטובוסים בעיר עוברים דרך הרחוב. המדרכות בו רחבות (הרבה יותר מאשר בתמונה שלעיל) ומלאות בתחנות אוטובוס. את הרחוב חוצה הלואס (Luas), החשמלית המודרנית של דבלין שנוסעת לאורך רחוב אבי (Abbey Street).

ובכן, אסיים במספר תמונות של הרחוב שצילמתי במרוצת השנים.

רחוב אוקונל מגשר אוקונל, יולי 2011


אוקונל פינת רחוב אבי, צילום מהקומה השנייה של איסון, אוקטובר 2011


אוקונל בשלג עם תלת אופן ועץ אשוח - 20 בדצמבר 2010


מוכר גלידה ליד הספייר - יוני 2010


בניין הדואר המרכזי - יולי 2011


המונים מתגודדים ליד קולנוע סבוי להצגת הבכורה של הארי פוטר - יולי 2011


הספייר ומרכז רחוב אוקונל - יולי 2011