צפיתי בתוכנית הנהדרת של מייקל פיילין (הזכור לטובה מחבורת מונטי פייטון) בפרק העוסק במסע, בעיקר ברכבת, בין דרי (Derry) לקרי (Kerry). התוכנית היא מ-1993, כחמש שנים לפני חתימת הסכם השלום (Good Friday Agreement). מרתק לראות כיצד אירלנד נראתה לפני עשרים שנה, שלהי עידן הטרור.
זה לא הרבה זמן. ואף על פי כן, בלפסט למשל מחולקת בין קתולים לפרוטסטנטים בגדר של ממש שלא הייתה מביישת ירושלים בת ימינו. עם יד על הלב, חלק מהמקומות נראים בסרטון כאילו נתקעו מתישהו לפני שנות התשעים, אולי שנות השבעים, אולי המאה ה-19. רחוב אוקונל בדבלין נראה מעט מוזר ללא הספייר. והאנשים, התסרוקות והבגדים, שנות השמונים באירלנד נמתחו היטב לתוך שנות התשעים.
בקיצור, סרטון מומלץ משום שהוא נותן רעיונות לטיולים בהווה ומלמד לא מעט על העבר לא הרחוק שעוזר להבין את אירלנד של ימינו.
אגב, אם אתם מעוניינים לטייל באירלנד ברכבת, הנה לכם מפת רשת הרכבות כפי שהיא בימינו. בגדול, לרוב המקומות באירלנד אפשר להגיע ברכבת (ואם לא, תוכלו להגיע באוטובוס, גם אם הוא נוסע פעם או פעמיים ביום). אין צורך במכונית כדי ליהנות מהנופים המרהיבים, טבע ונוף אנושי, שאי האיזמרגד מציע.
מפת הרכבות של אירלנד (לקוחה מהאתר הזה שמספר מידע על רכבות באירלנד)
