בשנת 1900, אספן אומנות בשם הנרי ווגאן (Henry Vaughan) העניק אוסף ציורים של האומן ג'וזף וויליאם טרנר לשלוש גלריות לאומיות בממלכה המאוחדת. שליש נתרמו לגלרייה בסקוטלנד, שליש נוסף לטייט גאלרי בלונדון והשליש האחרון סיים את דרכו בדבלין, אז חלק מהממלכה המאוחדת. התנאי היחיד שהציב היה שהציורים יוצגו ויהיו זמינים לקהל הרחב מידי חודש בשנה - חודש ינואר החשוך, שכן האור הטבעי אז חלש באופן יחסי וצבעי המים הרגישים בהם השתמש טרנר יישמרו טוב יותר.
כך זכתה הגלרייה הלאומית בדבלין לארח כה רבים מציוריו של אחד מציירי הנוף הבולטים בבריטניה הוויקטוריינית.
אם אתם שוהים בדבלין בחודש ינואר, ביקור בגלרייה הלאומית (הכניסה מכיכר מריון [Merrion Square] חסומה בימים אלו עקב שיפוצים. בינתיים הכניסה היא דרך אגף המילניום ברחוב נאסו [Nassau Street]) מומלץ בחום.
ביקרתי בתערוכה בשנה שעברה והציורים של טרנר, בין אם על הקיר ובין אם מדובר בעוד כמה דיוקנאות מיניטוריים, הם בהחלט ברמה. למען ההגינות, בימינו התערוכה לא מוצגת באור טבעי, שכן זה עשוי לפגוע במרקם העדין של התמונה. במקום, אור מלאכותי חלש, אך בדיוק ברמה המתאימה כדי שהעין האנושית תבחין בגוונים הססגוניים של הציורים, מאיר את היצירות.
אחד מציוריו של טרנר (לקוח מכאן)
אתם מוזמנים לקרוא עוד על התערוכה באתר הרשמי של הגלרייה הלאומית. לחילופין, אתם מוזמנים לקרוא את הערך על טרנר בוויקיפדיה.
אשתדל לכתוב בעתיד עוד על הגלרייה הלאומית. אבל בקצרה, אם אתם בדבלין, מומלץ לבקר במקום. הכניסה בחינם, כיאה לרוב המוזיאונים והגלריות המשובחים בעיר. בחנות המוזיאון תמצאו ספרות מרתקת העוסקת באומנות, אמנות, אדריכלות ועוד. הקפיטריה במקום היא מקום נעדר לשבת, לשוחח עם חברים או לקרוא ספר והמחירים עממיים. אם תשבו במקום לארוחת בוקר ימזגו לכם קפה לספל בכל פעם שהספל יתרוקן.
אה, כן, והתערוכות ויצירות האומנות במקום הן ברמה עולמית. ציורים נדירים של אומן הרנסאנס קאראווג'ו שמצאו את דרכם לגלרייה בקצה אירופה בדרך לא דרך. יצירות קאנוניות מאירלנד ויתר חלקי אירופה. אגף המאכסן יצירות מהאוסף הפרטי של באייט (Beit) מבית ראסבורו (ועל המקום הזה בפעם אחרת). וזה רק קצה הקחון.
לסיום, אם כבר נגעתי בתערוכות הרצות בימים אלו בדבלין, ספריית צ'סטר ביטי, אחד המוזיאונים החשובים והטובים בדבלין (המוזיאון מוקדש לספרים - הדרכים בהם הופקו ספרים עתיקים, כיצד נכרכו וכדומה. אגף נוסף מוקדש לדתות שונות בעולם, אם חשקה נפשכם ללמוד על דתות מזרח אסיה, נצרות, אסלאם ואפילו לקרוא בכמה מילים על יהדות) מציג בימים אלו תערוכת צילומים של סין באמצע המאה ה-19 מאת ג'ון טומסון. התערוכה החלה ב-17 בנובמבר 2010 ותרוץ עד ה-26 בפברואר 2012. סין עוברת שינויים מרחיקי לכת מאז שנות ה-70 של המאה ה-20. שערו בנפשכם כמה מרתק לראות כיצד סין הייתה נראית למעלה ממאה שנים קודם לכן, ימים של קולוניאליזם, מלחמות אופיום (באופן רשמי מלחמת האופיום התרחשה כמה עשרות שנים לאחר שהצילומים צולמו, אבל המאבקים על זכויות מסחר בהחלט היו חמים באותם ימים) וחלוקה מעמדית ברורה בין המאנצ'וקו, האליטה השולטת מהצפון וייתר הסינים, רובם האן, ניכרת.
התמונות מעולות. טומסון, ג'נטלמן בריטי צעיר ומזוקן (הוא מופיע בשתיים מהתמונות ביחד עם מארחיו הסיניים) תיעד אנשים מכל שדרות החברה הסינית. מאיכרים וחיילים בקסקרטין עד אצולה, למשל שרי חוץ ומושלי מחוזות. הנעליים המחודדות, הגלימות אותן עטו ועוד כל כך הרבה פרטים הופכים את התערוכה לביקור חובה. בין התמונות פזורים אובייקטים שונים, בגדים, מניפות ויתר אביזרים מסין של אותם ימים. בנוסף, אם טכניקת הצילום באמצע המאה ה-19 מעניינת אתכם תוכלו לראות הסברים על האופן בו צילמו על לוחות, הפיקו תשלילים והדפיסו תמונות בימים שלא זאת בלבד קדמו למצלמה הדיגיטאלית, אלא גם לסרטי הצילום אותם החליפה. זה גם מעצים את ההישג של טומסון, שכן הוא היה צריך לשכור פמלייה של כחמישה עשר איש כדי לשאת את ציוד הצילום, חדר החושך וכיוצ"ב כאשר חרש את מזרח סין מדרום לצפון.
התערוכה מתמקדת באנשים, שזה עניין נאה ומרתק, אם כי קיוויתי לראות מעט יותר נופים פראיים של סין. אם תבקרו בחנות המוזיאון, אוצר למחפשים ספרים מרתקים ופיצ'פקעס שונים בתחום התרבות, תוכלו לראות את הספר על התערוכה. הספר כולל תמונות רבות של מופיעות בתערוכה, למשל מקדשים, החומה הסינית ועוד, ועוד ועוד...
ספריית צ'סטר ביטי נמצאת מאחורי טירת דבלין והכניסה, כמו בגלרייה הלאומית, היא בחינם.
אז אם אתם בדבלין החורף, מהרו, שכן התערוכה הזו תתחלף וכנראה לא תשוב (אם כי ודאי תהיה תערוכה מרתקת אחרת). אם אתם בדבלין בחודש ינואר כלשהו, עשו לעצמכם טובה ובקרו בגלרייה הלאומית. לא תצטערו על כך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה