ביום שבת האחרון נסעתי באוטובוס לקילקני (Kilkenny). האוטובוס יוצא מתחנת האוטובוס הראשית של דבלין (Busáras) ונוסע מערבה לאורך הרציפים (quays) שעל הליפי עד תחנת הרכבת יוסטון (Heuston Station) ומשם עוד כשעתיים עד שהוא מגיע לעיירה הציורית (עליה בפעם אחרת).
האוטובוס עצר ליד בית המכס הישן (Custom House) והחלטתי לשלוף את הנייד ולהסריט סרטון קטן. לפתע הבנתי שבתוך דקות ספורות נחלוף על פני אתרי תיירות רבים למדי ורוב הגשרים המעניינים שעל נהר הליפי, אז המשכתי לצלם עד שנפרדנו לשלום ממימיו השלווים של הנהר.
התוצאה היא הסרטון הבא, שאני מודה שהוא מעט ארוך (בחרתי שלא לערוך כדי לא לפגוע בתחושת ההמשכיות של הנסיעה), אבל יציג בפניכם כמה מנקודות הציון החשובות של דבלין עם הסברים על האתרים השונים.
בין אם אתם עוברים במקום מידי יום ביומו ובין אם לעולם לא תגיעו לדבלין אך מעוניינים לחוש מעט את העיר, צפייה נעימה...
אתם אולי שוקלים לעבור לאירלנד ותוהים היכן מומלץ לגור או שאתם כבר כאן ורוצים לדעת מה המקום הכי שווה באירלנד.
בדומה לשאלה מה היא העיר שהכי טובה לגור בה בעולם (ונקובר?), גם לשאלה מה היא העיר שהכי כדאי לחיות בה באירלנד אין תשובה חד משמעית, אבל זה לא אומר שאין מי שמנסה להשיב...
מסתבר שלאחר בדיקת מכלול שיקולים כגון מספר מקומות חניה זמינים, היצע חנויות, מסעדות ופאבים, ביטחון וכדומה, האנשים שגרים בווסטפורט (Westport) במחוז מאיו הם המרוצים ביותר. קילארני (Killarney) שבמחוז קרי הגיעה שניה וסורדס (Swords) הצמודה לשדה התעופה של דבלין מצפון הגיעה במקום השלישי.
כמובן, כאשר בוחרים במקום מגורים, בודקים גם את אפשרויות התעסוקה, פוטנציאל ההשתכרות מול עלות ההוצאות השוטפות וכדומה ולכן מספר מקומות הנתפשים כאידיאלים עבור תושביהם עשויים להתגלות כלא מתאימים לזר שיחליט להתיישב בהם...
אז אם אתם כבר אצים לחפש דירה באחד המקומות הנ"ל, התחילו לעשות זאת ב-DAFT, האתר הטוב ביותר לחיפוש דירה באירלנד.
דבלין ידועה כעיר רדופת רוחות ושדים. ומתי מתאים יותר להתעסק במתים החיים בינינו יותר מאשר בליל כל הקדושים, ה-Halloween המפורסם, החל בסוף אוקטובר, שאמנם במקור שימש כיום זיכרון בו אנשים מתייחדים עם יקיריהם שחלפו מן העולם, אך עם השנים הפך לפסטיבל תחפושות מפחידות?
כאשר הגעתי לדבלין לראשונה, לפני מספר שנים, היה זה בדיוק בערב ליל כל הקדושים ואני זוכר את אלפי התיירים, רובם בני נוער צרפתיים, שעושים הרבה רעש והמולה ברחבי העיר. עם הזמן גיליתי שישנן פעילויות די חביבות בעיר וזה המקום להזכיר כמה מהן.
פסטיבל ברם סטוקר
מי לא שמע על הרוזן דרקולה, הערפד צמא הדם מטרנסילבניה. לכאורה סיפור רומני קלאסי, אך למעשה הסופר שכתב את הסיפור הוא ברם סטוקר, יליד קלונטרף אשר בצפון דבלין (אם אתם מעוניינים למצוא את הבית בו נולד, קראו כאן), כלומר גם דרקולה הוא אירי.
בין ה-26 ל-28 באוקטובר 2012, יתקיים בדבלין, במקביל לחגיגות ליל הקדושים, פסטיבל המוקדש לאיש ולערפד שיצר. האירועים בפסטיבל סטוקר נעים בין מיצגים בעלי ערך היסטורי כמו העותק הראשון של דרקולה, דרך הרצאות רציניות על הסיפור ועד הצגות מבדרות שעשויות להפחיד ילדים.
אז אם אתם מאמינים בערפדים, זה הפסטיבל עבורכם. ואם אתם לא מאמינים, אתם מוזמנים לשנות דעתכם בעקבות הפסטיבל...
ערפד (אוקי, עטלף) בגן החיות של דבלין
ערפד מהסוג שיותר סביר שתפגשו בליל כל הקדושים הקרוב
סיורי רוחות
אז כאמור לדבלין היסטוריה רדופה למדי באלף השנים האחרונות. מוויקינגים שמצאו את מותם בדרכים מיסתוריות וכלה בגיבורי המרידות השונות בבריטים שראשם נערף, נתלו או נורו, מתים רבים בדבלין חזרו כרוחות רפאים (למרבה המזל לא כזומבים, מתים מהלכים שאוכלים אנשים לארוחת בוקר כאשר הם מתעוררים עם רדת הלילה).
סיור ברחובותיה הרדופים של דבלין עם מדריך שיספר לכם סיפורים מזעזעים בהחלט יכול להיות חוויה מעניינת.
סיורי רוחות בדבלין אפשריים במשך רוב ימות השנה. באתר הזה תוכלו לקרוא עליהם. הסיורים המוצעים נמצאים בדף הזה. המחיר, לא זול במיוחד, מתחיל ב-13 אירו לאדם לאחד הסיורים הרגליים.
שמתי לב שאחד הסיורים, במחיר 23 אירו, ייקח אתכם להלפייר קלאב (Hellfire Club), מבנה נטוש הנמצא מעט דרומית לדבלין. אמנם לא הגעתי לשם בשעות החשיכה עם הסיור, אבל לפחות בשעות היום המקום מספק נקודת תצפית מעולה על דבלין.
אוטובוס הרוחות של דבלין
הלפייר קלאב - מועדון אש הגיהנום
דלעות מתנפצות בגנים הבוטניים וסיור בבית הקברות
השבוע ביקרתי בפעם המי-יודע-כמה בגנים הבוטניים בגלזנבין (Glasnevin), צפון דבלין. כל ביקור במקום הוא חוויה ייחודית שכן בכל פעם המקום נראה אחרת. ואינני מתכוון רק לתפרחת המתחלפת בין עונות השנה. הצוות המדהים של המקום עובד על שדרוג הגנים השכם וערב. בכל ביקור אני מגלה פסלים חדשים, פינות חמד שלא היו שם קודם וכן, סתם פרחים נדירים שהיו ניצנים בביקור הקודם. בביקור השבוע גיליתי תוכים על החממות הוויקטוריאניות!
כחלק מהחוויה שמנסים להעניק למבקרים במקום, שמתי לב שהחלו לערום דלעות על גבי דלעות, כי כידוע אחד ממנהגי החג הפגאני משהו הוא לרוקן דלעות מתוכנן, לחרוט פרצוף מפחיד על הדלעת, להבעיר נר בפנים ולשים על עדן החלון.
אם כן, בין ה-13 באוקטובר ל-5 בנובמבר, אם תבקרו בגנים הבוטניים של דבלין תזכו לראות תצוגת דלעות מהפנטת לכבוד ההלאווין.
ואם אתם בגלזנבין בימים אלו (או בכלל), תוכלו לקפוץ לבית הקברות הלאומי הסמוך בו קבורים גדולי האומה האירית, גיבורים היסטוריים ששמותיהם מוכרים לרוב משמות רחובות באירלנד (דניאל אוקונל, פרנל, מייקל קולינס ואיימון דה ואלירה הם רק חלק מהם). לפני מספר שנים פתחו במקום גם מוזיאון. בכל מקרה, אם אתם מבקרים בדבלין ובאפשרותכם לראות רק בית קברות אחד, ודאו שזה יהיה בית הקברות הישן בגלזנבין.
ואם אתם בבית הקברות, תוכלו לקפוץ לאחד הפאבים המיוחדים באירלנד הידוע בשם פאב חופרי הקברים. בית המרזח בנוי על חומת בית הקברות ושימש קברנים שבאו לשתות אחרי העבודה (ומכאן כינוי החיבה שדבק במקום, "חופרי הקברים" או The Gravediggers באנגלית). לפאב שני חלקים נפרדים. אם תיכנסו בדלת הימנית, תגלו פאב אירי שיגרתי למדי. אך אם תיכנסו מבעד לדלת השמאלית, תגלו מסבאה מחופה עץ ישן וטיפוסים מעניינים המגיעים לשתות במקום. פאב אירי אותנטי בסגנון של פעם. בהחלט אחד הפאבים המעניינים ביותר בדבלין.
דלעות בכל הגדלים בגנים הבוטנים
בובה של דחליל
ליל הפחדות בפארק מארלי
לסיום, מקום שעבורי ביקור בו הפך כמעט למסורת של חג הקדושים - פארק מארלי (Marlay Park) שנמצא על הגבול בין דרום דבלין לדן לירי (הגעה באוטובוס 16, אם תהיתם). בימים כתיקונם, בשעות היום, מדובר באחד הפארקים הגדולים בדבלין, עם שלל אגמונים, חורשות ומדשאות מוריקות וברקע הרי דבלין המוריקים. בסופי השבוע יש במקום שוק איכרים. בחניון של הפארק גם מתחילה דרך וויקלו (Wicklow Way) שנמתחת לאורך עשרות רבות של קילומטרים לאורך הרי דבלין ומאפשרת טיול רגלי בן מספר ימים.
ובליל כל הקדושים (השנה זה ייקרה ב-28 באוקטובר, יום ראשון), אחת לשנה, מתקיים במקום אירוע היער המכושף (או הרדוף). משנופל הלילה, אפשר ללכת בינות לעצים ולראות שלדים, ערפדים, מפלצות, דלעות ושאר ירקות מפחידים.
מדובר באטרקציה פופולרית למדי, כך שמומלץ להגיע למקום מוקדם ובתחבורה ציבורית.
בית עלמין מאולתר בפארק מארלי
עין הרע
ערפדים או סתם גותים
שלדים בארון או סתם שלד ביער
ראש דלעת
יש כמובן עוד פעילויות מצמררות בדבלין, אבל נראה לי שכיסיתי את המעניינות שבהן, בין אם מדובר בפעילות לכל המשפחה ובין אם מדובר במבוגרים הצעירים בנפשם. אז תהנו מקורי העכביש והעכבישים, הזומבים, השלדים, הערפדים ויתר השדונים שמתהלכים בינינו.
כמידי שנה בחודש אוקטובר, בסוף השבוע הקרוב (5-7 באוקטובר) יתקיים יום הבית הפתוח (Open House) בו מבנים רבים בדבלין יפתחו שעריהם בפני הקהל הרחב.
מדובר ברעיון דומה לליל התרבות שהתקיים לפני זמן לא רב (במסגרת ליל התרבות האחרון ביקרתי בפעם הראשונה בבית של הבונים החופשיים בדבלין, בהחלט חוויה נהדרת, אבל על כך, אולי, בפעם אחרת), רק שהפעם האתרים פתוחים בשעות היום ולא בשעות הערב המאוחרות, מדובר בשלושה ימים, כך שהחגיגה גדולה יותר והכי חשוב, האתרים שפותחים שעריהם שונים, כך שאפשר לראות דברים אחרים.
על מנת לקרוא על כל האירועים, מומלץ לבדוק את אתר הבית הפתוח של דבלין. חלקם דורשים הרשמה מוקדמת שכבר הסתיימה, אבל באחרים הכניסה על בסיס כל הקודם זוכה ומנסיון העבר, אין בעיה גדולה להיכנס, אלא לכל היותר יש להמתין מעט בתור.
לא ארשום פה על כל האתרים, שכן אפשר למצוא אותם בקלות באתר. רק ארשום על מספר מקומות בהם ביקרתי בשנים עברו ואהבתי במיוחד.
אגב, אירועי בית פתוח מתקיימים במקומות שונים באירלנד, לא רק בדבלין, ואפשר למצוא קישורים אליהם באתר הבית הפתוח של דבלין.
ליברטי הול (Liberty Hall)
המבנה הנוכחי של הליברטי הול נבנה בתחילת שנות השישים והיה המגדל הגבוה באירלנד כאשר נבנה. בגובה 59.4 מטר, המבנה אמנם אינו מרשים בקנה המידה של מנהטן, הונג קונג או שנגחאי, אבל הואיל וגורדי שחקים הם מצרך נדיר בדבלין, העליה לקומה האחרונה ברב הקומות הזה מספקת חוויה עוצרת נשימה ונקודת תצפית ייחודית על דבלין.
שנות השישים אמנם לא נודעות כשנות השיא של האדריכלות והאסטיטקה, אבל למען האמת, למבנה חן רב, במיוחד כאשר עולים למרפסת התצפית בקומה העליונה, עם אריחי קרמיקה כחלחלים.
בשל שיקולים של חיסכון באנרגיה ותקציב, קיימות תוכניות להרוס את המגדל המרשים שהפך לאחד מסמליה של דבלין, לטוב ולרע, ולבנות במקומו גורד שחקים מודרני עם חללים פתוחים (אופן ספייס) שיחליפו את החדרים, דלתות העץ והמסדרונות הצרים.
אני אבקר במקום ביום הפתוח הזה ללא ספק. מי יודע, אולי זו ההזדמנות האחרונה!
המקום יפתח שעריו בימים שבת וראשון בין 10:00 ל-13:45. פרטים נוספים כאן.
ליברטי הול - Liberty Hall
בית המכס הישן במבט ייחודי מליברטי הול
המכס הישן
סמוך למגדל, כפי שניתן לראות מהתמונה למעלה, נמצא הקאסטום האוס (Custom House), בית המכס הישן של דבלין.
המבנה המרשים מהמאה ה-18 סגור רוב הזמן, אבל בימים שבת וראשון גם כן, בין השעות 10:00 ל-16:30 (מ-12 בראשון) הוא יפתח שעריו לקהל.
למבנה היסטוריה מעניית עליה תוכלו ללמוד בביקור. למשל, המבנה נשרף במלחמת העצמאות האירית (או מלחמת האזרחים), ב-1921 (בציור מפורסם בשם המשחה על הליפי של ג'ק ב. ייטס (Yeats), אחיו של המשורר הנודע וויליאם ב. ייטס, אפשר לראות את המבנה ללא הכיפה. כך אפשר ללמוד על אחת הנקודות הטרגיות בהיסטוריה של אירלנד מציור המתאר אירוע ספורט. הציור מוצג בגלריה הלאומית של אירלנד).
המבנה שופץ מאז, בפעם האחרונה בשנות השמונים כמדומני והוא בהחלט פנינה השווה ביקור.
בית המכס של דבלין משתקף בנהר הליפי בשעות החשיכה
בתוך בית המכס
כאמור, עשרות אתרים נוספים יפתחו שעריהם בסוף השבוע הזה ולא אוכל להרחיב על כולם כעת. אם אתם באזור בסוף השבוע, אוצו רוצו לראות כמה שיותר אתרים (חינם, כבר אמרתי?). אם אתם מתכננים טיול לדבלין בחודש אוקטובר בכל שנה שהיא, מומלץ בחום לבדוק האם הטיול שלכם נופל על היום הפתוח.
תוספת מה-5 באוקטובר
בג'ורנאל פרסמו הבוקר רשימה של 11 אתרים הפותחים דלתותיהם ביום הפתוח הזה. אולי זה ייתן לכם מספר רעיונות.
מי שמבקר בלונדון (וזה המקום להמליץ על הבלוג הנהדר לונדון בעברית) וחשקה נפשו ביום טיול אוניברסיטאי, נוסע לאוקספורד או לקיימברידג'.
אך לאן נוסע מי שמבקר בדבלין? ובכן, במדריכי הטיולים, ודאי תקראו על אפשרות ביקור בטריניטי קולג' שבמרכז דבלין. בהחלט מדובר בקמפוס עתיק ויפהפה הממוקם במרכז העיר ובו מבנים עתיקים, וספריה מרשימה בה שמור, בין היתר, הספר של קלס (The Book of Kells), שהוא למעשה ארבעה כרכים עתיקים המציגים את הבשורות של ארבעת השליחים מהברית החדשה. בהחלט מומלץ להיכנס למתחם של טריניטי קולג' כאשר מבקרים בדבלין.
אך מה לגבי ערים אוניברסיטאיות, האם הן קיימות באירלנד?
ובכן, לא הרחק מדבלין, במרחק נסיעה קצרה מזרחה ברכבת או באוטובוס, בהחלט קיימת עיר אוניברסיטאית שכזו. שמה הוא מאיינוט' (Maynooth) והיא שוכנת במחוז קילדייר (Kildare).
האוניברסיטה במאיינוט' היא חלק מהאוניברסיטה הלאומית של אירלנד, גוף גג המאגד בתוכו את האוניברסיטה בקורק (יוניברסיטי קולג' קורק או UCC), יוניברסיטי קולג' דבלין (UCD) שהיא האוניברסיטה השנייה של דבלין אחרי טריניטי (קיימות עוד מספר אוניברסיטאות בדבלין, אם מישהו מחפש פרטים על לימודים באירלנד, אפשר להשאיר תגובה ואשתדל לעזור), האוניברסיטה בגולווי (Galway), הקמפוס במאיינוט', כאמור, ועוד מספר מכללות ברחבי אירלנד.
ההיסטוריה של האוניברסיטה אינה הולכת רחוק כמו זו של אוקספורד (1096) או קיימברידג' (1209) ואפילו לאזו של טריניטי קולג' בדבלין (1592), אך בהחלט יש לה היסטוריה מפוארת. המכללה של סנט פטריק, כפי שהאוניברסיטה במאיינוט' הייתה קרויה עד 1997 (כיום הקולג' הוא רק חלק קטן מהאוניברסיטה), הוקמה במקום ב-1795, מה שמציב את האוניברסיטה במקום השני באירלנד מבחינה כרונולוגית.
כיאה למוסד שהוקם בסוף המאה ה-18 והיה פעיל באימפריה הבריטית במהלך המאה ה-19, במקום מבנים מרשימים למדי שעדיין עומדים על תילם.
החלק שיעניין את רוב המבקרים הוא הקמפוס הדרומי שפועל במקום מימים עברו (בניגוד לקמפוס הצפוני החדש עם ארכיטקטורה מודרנית משמימה שלא ממש שווה ביקור).
המבנה המרשים ביותר בקמפוס הוא הקפלה האוניברסיטאית (The University Chapel). מבלי להיכנס לדקויות של השימושים השונים של מבני דת נוצריים, מדובר בכנסיה יפהפיה (תמונות בסוף הקטע) שעל פי רוב פתוחה לקהל. במקום אחר היו דורשים תשלום בכניסה וקהל רב של תיירים היה נוהר להתרשם מיופיו של המבנה, אבל הריחוק ממסלול התיירים מותיר את הכנסייה שוממה על פי רוב, כך שיתכן מאוד וכאשר תבקרו במקום תשהו שם לבדכם.
אפשר להעביר בקלות שעתיים או שלוש בשיטוט במדשאות, בגינות ובין ובתוך המבנים הפזורים בקמפוס. אם תתזמנו את הטיול ליום ראשון בין השעות 14:00 ל-18:00, או לחילופין תתאמו עימם מראש, תוכלו לבקר במוזיאון המדע השוכן במקום.
אמנם לא מדובר במוזיאון הגדול ביותר בו ביקרתי ואולי אף לא המרשים שבהם, אך במקום נמצא אוסף נהדר של כלים ומכשירים מדעיים ממאות השנים האחרונות. חלק מהמכשירים זכורים לי מימי התיכון העליזים והמעבדות לכימיה, ביולוגיה ופיזיקה, אחרים מילדותי כאשר ביקרתי במעבדה של אבא שלי וחלקם ישנים כל כך שגם לפני מאה שנה נחשבו מיושנים למדי והיו בעיקר בעלי ערך היסטורי, בעיקר עבור היסטוריונים של המדע ללא דימיון מפותח.
הכניסה, אם זכרוני אינו בוגד בי, עולה אירו או שניים ואם אין באפשרותכם לשלם את הסכום האסטרונומי (pun intended) לא יתעקשו איתכם. אז אם טלסקופים עתיקים, גלובוסים נושנים ומצפנים מימים ימימה עושים לכם את זה, אם פיפטה, צלחת פטרי, מבער בונזן מעלים בכם זיכרונות, עשו לעצמכם טובה ובקרו במוזיאון המדע במאיינוט'. לא תצטערו!
ואם כבר הרחקתם עד למחוז קילדייר ומאיינוט', בסמוך לכניסה לאוניברסיטה, תמצאו את טירת מאיינוט' העומדת במקום מאז המאה ה-12. המקום מתוחזק על ידי ה-OPW והכניסה בחינם. בהחלט שווה ביקור של כחצי שעה.
כאמור, ההגעה למקום אפשרית עם רכבת או עם קו 66 מדבלין. ואם אתם מבקרים בסתיו, תוכלו ליהנות משלכת נהדרת האוחזת בעצים ובקירות הקמפוס.
טיול נעים.
אירלנד היא אמנם אי קטן, אך באי הירקרק הזה נמצאים כמה מהצוקים הגבוהים ביבשת אירופה. מי שיבחן את הטופוגרפיה של אירלנד, יגלה שאירלנד מורכת משרשראות הרים לאורך החופים, המקיפים שפלה בחלק המרכזי של האי. זה מסביר מדוע האי הוא גן עדן למי שחובב צוקים ימיים.
בקטע זה נסקור כמה מהמוכרים בהם וכמה מהמוכרים פחות שבהחלט שווים ביקור.
צוקי מוהר
אחד מאתרי התיירות המפורסמים ביותר באירלנד, אם לא המפורסם בהם, הם צוקי מוהר (Cliffs of Moher) אשר במחוז קלייר, במערב אירלנד. שמם של הצוקים הולך לפניהם. הם אמנם אינם הצוקים הגבוהים באי, אך גם כך, הם מתנשאים לגובה של כ-200 מטרים מעל פני האוקינוס האטלנטי שלמרגלותיהם. הדבר המרשים בצוקי מוהר אינו גובהם, כאמור, אלא היותם אנכיים בצורה כמעט מושלמת. נפילה מהצוק אומרת בהכרח שהדבר הבא שתפגשו הוא האוקינוס, לא קטע נוסף במדרון. אין בכך להמליץ על קפיצה מהצוקים, אתר התאבדות פופולארי.
לצוקי מוהר ניתן להגיע באמצעות מכונית (החניה מעט יקרה בהתחשב בזה שהצוקים ממוקמים באמצע שומקום) לאחר נהיגה של כשלוש שעות מדבלין או באמצעות סיורים מאורגנים שיוצאים מגולווי ואף מדבלין (פרטים על סיורים יומיים מדבלין כאן).
במקום תמצאו מרכז מבקרים חביב בו תוכלו ללמוד כיצד נוצרו הצוקים המרשימים דווקא במקום הזה והתמורות שעברו על הצוקים שעודם בהליך שחיקה מתמשך (אל חשש, הם יעלמו מן העולם אחריכם).
במידה וזמנכם קצר או שלא יוצא לכם לבקר בצוקים, תוכלו לצפות בסרטון הבא העוסק בגיאולוגיה של צוקי מוהר ומסביר גם כן את ההיסטוריה של צוקי מוהר ודרך היווצרותם:
עוד אטרקציה תיירותית במקום היא מגדל אובריין (O'Brien Tower) העומד בנקודה הגבוהה ביותר בצוקים. מגדל התצפית נבנה ב-1835 כאטרקציה תיירותית בימים בהם פחות תיירים נהרו למקום. בתשלום צנוע אפשר לעלות למגדל ולהשקיף על הצוקים מנקודה גבוהה יותר. ויש האומרים שמגדל אובריין הוא הנקודה היחידה באזור בה לא ניתן לראות את הצוקים מבלי שהמגדל ההוא מקלקל את הנוף... :)
ואם בזוויות מעניינות עסקינן, אפשרות נוספת להשקיף על הצוקים היא באמצעות ספינה. אחרי הכל, הצוקים נראים במיטבם מהמים. פרטים על כך אפשר למצוא למשל כאן.
כפי שכבר הבנתם, צוקי מוהר אינם הגבוהים באי אירלנד. צפונה משם, במחוז דונגול (Donegal) נמצאים צוקים הגבוהים פי 3! סליב ליג (Slieve League) הם צוקים יפהפיים שמושכים פחות תיירים, בעיקר בשל ריחוקם ממסלול התיירות הלעוס. בגובה 601 מטרים מעל פני הים שמתחת, סליב ליג הם הצוקים הגבוהים ביותר באירלנד, אי האיזמרגד, בהפרש ניכר מאלו הבאים בתור.
המיקום המדוייק שלהם הוא כאן. הם נמצאים כשעה וחצי עד שעתיים נסיעה מהעיר דונגול, כאשר נוסעים לכיוון קיליבגס (Killybegs) וממשיכים מעט (הישוב הקרוב ביותר ששווה אזכור כנקודת ציון הוא קאריק (Carrick). למיטב ידיעתי, אין סיורים שיוצאים מדבלין, כך שמומלץ בחום לשכור רכב כדי לבקר במקום. אם לא, הכי טוב להגיע לדוניגול או לאחת העיירות הקטנות באזור באמצעות אוטובוס ומשם לקחת סיור מאורגן או לחילופין לצעוד מקאריק, אם אתם חובבי טרקים והליכות מאתגרות.
באופן אישי, מדובר בצוקים החביבים עלי, בעיקר בשל תחושת הפראיות הקדמונית שהם מעניקים מחד והקלות היחסית בהגעה אליהם מאידך. אם צוקי מוהר מרגישים כמו ביקור במוזיאון, בסליב ליג איש לא מגביל אתכם בהליכה עד נקודה מסוימת. אפשר, אם חפצים בכך, לצעוד לאורך הצוקים במשך שעות. כיאה למחוז דוניגול, במקום שורצות כבשים אינספור והטיול פשוט חלומי!
יתכן ושמעתם כי סליב ליג אינם הצוקים הגבוהים באירלנד. זה נכון!
כלומר, סליב ליג הם הצוקים הגבוהים באי אירלנד ועל כך אין עוררין. אולם ברפובליקה האירית הממוקת בחלק ניכר של האי אירלנד והאיים הסובבים אותו, תמצאו צוקים גבוהים אף יותר. לשם כך תצטרכו להגיע לאי בשם אכיל (Achill Island), האי הגדול מבין כל האיים סביב לאירלנד, הנמצא במחוז מיו (County Mayo).
נישאים לגובה 688 מטרים מעל קו המים ישירות תחתם, צוקי קרוגהון (Croaghaun) הם לא רק הצוקים הגבוהים באירלנד, אלא מהגבוהים באירופה (אלא אם אתם מתכוונים להצפין עד איי פארו).
האי אכיל אמנם מקושר לאי אירלנד על ידי גשר, אך בניגוד לשני הצוקים שהוזכרו לעיל (מלכודת התיירים של מוהר והצוקים הנגישים של סליב ליג), כדי ליהנות מיופים של הצוקים תאלצו לצעוד לא מעט כדי ללכת סביבם או להעפיל לפסגתם, אלא אם שוב תלכו על האפשרות שצפה על פני המים. מזג האוויר ההפכפך של מערב אירלנד אומר שתצטרכו מעט מזל, שכן יתכן ורוחות עזות וגשם זלעפות לא יאפשרו לטייל במקום בביטחה.
משום מה נתקלתי בתרגומים הקלוקלים "מסילת הענקים" ו"סוללת הענק" ווריאציות דומות בשיחות על התרגום ההולם לעברית ל-Giant's Causeway. עם יד על הלב, בשל תנאי הנוף שעיצבו את חייהם של רוב דוברי העברית, אין תרגום הולם לשם האתר שלא נשמע מופרך ולכן אני מעדיף להשתמש בשם הלועזי ג'יינטס קוזווי.
האסוציאציה הראשונה שעולה בראשי כאשר אומרים ג'יינטס קוזווי אינה צוקים, אלא המשושים מסלע הבזלת, הם הקוזווי, אשר על פי האגדה הענק פין מק'קול הניח במקום כדי לחצות מסקוטלנד לאירלנד (ובכן, לא באמת צריך את מר מק'קול כדי להסביר את היווצרות הסלע המשושה, אבל נניח לזה כעת). אך במספר הפעמים בהן ביקרתי במקום, אולי האטרקציה התיירותית החשובה בצפון אירלנד, התקשיתי להתעלם מהצוקים הנהדרים במקום, אשר אפשר ללכת לאורכם וכבונוס לראות את הקוזווי.
הפופולאריות של המקום והגישה הנוחה (גם מי שמתקשה ללכת, יוכל להיעזר בהסעה עד האטרקציה) הופכים את האתר לגדוש בתיירים. אך אם תבחרו ללכת לאורך הצוקים, תגלו שמעטים הם התיירים שצועדים לאורך המצוקים.
המקום נמצא כשעה נסיעה מבלפסט או קצת יותר משעתיים מדבלין. העיירה הסמוכה למקום היא בושמילס (Bushmills) אשר נודעת במזקקת הוויסקי שלה, כך שבהחלט ניתן לשלב טיול בטבע עם אלכוהול (סביר להניח שתרצו לשתות אחרי הטיול ולא לפניו). תוכלו לקרוא על הג'יינטס קוזווי בעמוד הזה.
ג'יינטס קוזווי - מראה מהצוקים
נוף צוקים טיפוסי באתר
צוקי הווט'
כאשר תבקשו לשמוע על טבע באירלנד מפי אנשים שביקרו באי, רובם ככולם ישלחו אתכם מערבה ויפצירו בכם לא לבזבז את זמנכם באזור דבלין. גם זו דרך להסתכל על החיים, אבל כפי שהוסבר בהתחלה, רצועת ההרים באירלנד מקיפה את האי כולו ואינה מוגבלת למערב (אם כי בחלק הזה של כדור הארץ, רוחות נושבות בעיקר ממערב כך שזה בהחלט מוסיף דרמה) וכך גם באזור דבלין נמצאות כמה מהפסגות היפהפיות באי (נסו את הרי דבלין או וויקלו מדרום לעיר) והצוקים הנגישים ביותר.
למשל, תוכלו לצעוד מדרום לדבלין מבריי (Bray) לגרייסטונס (Greystones) או בכיוון ההפוך, כשעה עד שעתיים, תלוי בקצב ההליכה, לאורך צוקים יפהפיים. ניתן לטפס על בריי הד (Bray Head) ומשם לטייל על הרכס או לצעוד לאורך השביל שנמצא באמצע הדרך בין הצוקים ממערב לים האירי nמזרח.
אולי ארחיב על ההליכה הזו בהזדמנות, אבל בינתיים תוכלו לקרוא על כך בעברית בבלוג של עירית.
במקום, אדבר כאן על מסלול אחר, צפונית לדבלין בחצי האי הווט' (Howth). לפני מספר חודשים הזכרתי את הכפר הווט', ממנו אפשר להפליג לאיירלנדס איי, אי הציפורים. במידה ומזג האוויר לא מאפשר להגיע לאי, אך גם כטיול בפני עצמו ללא קשר לביטול תוכניות אחרות, ההליכה מסביב להווט' היא חוויה נהדרת!
אפשר לבחור מספר מסלולים, על פי דרגת הקושי, להקיף את החצי האי או רק חלק ממנו ואז לחזור לכפר הדייגים. במקום מגדלור נהדר, מגדל מרטלו נושן ומצוקים שעשויים להפוך את הצעידה במקום למסוכנת בימים בהם הרוחות מנשבות.
אם תבחרו להתחיל את הטיול בהווט', בשלב מסוים יתגלה לעיניכם מפרץ דבלין במלוא הדרו. אם תתחילו את הטיול מהווט' ג'אנקשן (Howth Junction), גבכם לדבלין, בסופו של דבר תסיימו את הטיול בכפר הדייגים על שלל האטרקציות שבו, מסעדות, כלבי ים השוחים להנאתם בנמל (אם אתם מגיעים להווט' בשביל לצפות בכלבי ים, בדרך כלל הם נמצאים בחלק הזה של הנמל), מוזיאון התחבורה הציבורית ועוד.
להווט' אפשר להגיע ב-DART, רכבת הפרברים של דבלין או באוטובוס (הרכבת היא האפשרות המהירה יותר, כעשרים דקות ממרכז דבלין). הטיול אורך כשעתיים עד שלוש, תלוי בקצב ומספר העצירות ואם מעולם לא ביקרתם בהווט', מומלץ להתחיל בכפר ולא לסיים בו, שכן יש פחות מקום לטעויות.
עוד לא נרגענו משבוע המורשת ופסטיבל הספינות הגבוהות (שהיו מצויינים! הסיור בכיכר מריון היה מעולה, כמו תערוכת מפות בבניין מספר 45. והספינות, הו הספינות!) והמועד החשוב הבא (בדילוג על עוד אירועים רבים המתקיימים בדבלין וברחבי אי האיזמרגד) הוא ליל התרבות, Culture Night שיתקיים ב-21 בספטמבר 2012.
מאות מוזיאונים, גלריות, כנסיות, בתים היסטוריים ועוד אתרים בעלי חשיבות תרבותית ב-34 ערים באירלנד יפתחו שעריהם בפני מבקרים.
אני עדיין זוכר כמה מלילות התרבות הקודמים. כך ביקרתי לראשונה באורייכטס, בית המחוקקים האירי, בטרם נפתחו סיורים לקהל הרחב.
או למשל, כך גיליתי את כנסיית מריה הקדושה (תרגום קלוקל ל-St. Mary's Abbey) ששקעה עם השנים באדמה וכיום נמצאת סמוך לקו האדום של הלואס, החשמלית של דבלין.
פרטים מדוייקים יותר על האתרים שיפתחו לקהל השנה תוכלו כאמור למצוא באתר של ליל התרבות.
יש כל כך הרבה אירועים ומקומות כך שלא ניתן לפקוד את כולם או את רובם, לכל היותר שניים או שלושה. באופן אישי, אני חושב שהאתרים הג'ורג'ייניים בדבלין שווים ביקור, אבל זה באמת עניין של טעם.
שימו לב שמקומות פופולאריים כגון דובליניה או מוזיאון השעווה מושכים מבקרים רבים, כך שכדאי להגיע מוקדם או לוותר על סיור חינם ולשלם קצת וליהנות מבלי להידחק בזמן אחר.
