השתמש באשליה שלך 2

ראשית, אם הגעתם לקטע הזה מתוך תקווה לקרוא על האלבום של רובים ושושנים, גאנז אן רוזס, אולי זה המקום לעבור למקום אחר. הקטע הזה עוסק באומנות, אשליות וקו התפר ביניהן - אומנות האשליה או ליתר דיוק בשתי תערוכות בנושא המוצגות בימים אלו בשני אתרים ברחבי דבלין, בירתה של אירלנד.

היכל המראות

השנה היא שנת המדע באירלנד. כחלק מהנושא לשנה זו, ישנן מגוון תערוכות והפעלות בנושא.

אחת מהם נמצאת באחת מפינות החמד הידועות פחות בדבלין, בית פארמליי (Farmleigh House) שנמצא בקצה הצפון-מערבי של פארק פיניקס (הדרך הטובה ביותר להגיע עם אוטובוס היא באמצעות קו 37 ממרכז העיר לכיוון Blanchardstown וירידה מהאוטובוס ליד שער Castleknock של הפארק. משם פארמליי נמצאת כחמש עד עשר דקות הליכה).

הביקור בבניין, המשמש למגורי אורחים רמי מעלה באירלנד (קיסר יפן ומלכת אנגליה הם רק שניים מהאח"מים שלנו במקום), מומלץ בחום וגם הגנים סביבו מדהימים. אבל על כך אולי בפעם אחרת. אה, כמובן, כמו כל דבר טוב באירלנד, המקום מתופעל על ידי ה-OPW והכניסה אינה כרוכה בתשלום.

מאז חודש מארס האחרון ועד ה-22 ביולי (2012), מה שמותיר לכם מעט פחות מחודש לבקר במקום, מוצגת במקום תערוכה הקרויה Halls of Mirrors, היכל המראות.

על יצירת והקמת התערוכה עמלו Anne Cleary ו-Denis Connolly במשך כשנתיים והיא כוללת פעלולים אופטים רבים כמוהם לא רואים בכל יום. מצלמות קולטות את המבקרים משלל זוויות, מחשבים מעבדים את הקלט בזמן אמת ומקרינים את התוצר באופן מפתיע.

כך, במקום לראות את תמונתכם משתקפת מהקיר, תראו את עצמכם כצביר נקודות, קווים שבורים כפרווה של זברה, תמונה של עצמכם בתלת מימד בחדר מסתובב ועוד שלל הפתעות שקשה לתאר במילים ומומלץ בחום לראות ולחוות.

ואף על פי שקשה להסביר במילים את החוויה, ליד כל מיצג תוכלו לקרוא הסבר ברור עם אילוסטרציות כיצד הרעיון עובד.

תוכלו גם להרכיב קסדה ומסך יציג לכם את המציאות בצורה הפוכה. הפסיכולוג שהגה את הרעיון, ערך ניסוי עם אותן הקסדות ובמשך שלושה ימים אנשים הופיעו מולו עם הרגליים למעלה והראש למטה. במוקדם או במאוחר הוא התרגל לזווית החדשה בה ראה את העולם. אולם כשהסיר את הקסדה, מעבר לצורך להתרגל שוב למציאות כפי שאנו רואים אותה, היה לו קשה לזהות אנשים שהכיר רק מבעד הקסדה.
ומי שמכיר את האופטיקה של העין האנושית, יודע שלמעשה המציאות חודרת מבעד לעדשה בצורה הפוכה ורק המוח שלנו הופך את התמונה... כך שהרעיון מאחורי הקסדה אולי לא מופרך לגמרי ודווקא היא משקפת את המציאות.

הנה מספר תמונות מהמיצג:

כותב שורות אלו ובת זוגו כמעבר חציה

תמונה נמתחת

חדר תלת מימדי המסתובב ללא הרף

קסדה המציגה את העולם באופן הפוך (ראש למטה, רגליים למעלה)

התערוכה כאמור תרוץ רק עד ה-22 ביולי. תוכלו לקרוא עליה עוד כאן בעמוד של של פארמליי או פה בעמוד המוקדש לתערוכה בקרן המדע של אירלנד.

פסק זמן למחשבה

עבור התערוכה השנייה לא תצטרכו להרחיק עד לקצה האפל של פארק פיניקס. היא נמצאת בלבה של דבלין, כשתי דקות הליכה מפארק סנט סטיפנס גרין. המוזיאון האירי לאומנות מודרנית שוכן ברויאל הוספיטל בקילמיינהם, מעט מערבה ממרכז העיר.  משכן הקבע של המוזיאון מרהיב וגם המוזיאון הנהדר הזה דורש קטע נפרד. פה אתמקד רק בתערוכה אחת המתקיימת במשכן הזמני של המוזיאון, לאור השיפוץ שעובר משכן הקבע בימים אלו.

היכל הקונצרטים הלאומי של אירלנד, ה-National Concert Hall, שוכן, כאמור לא הרחק מסטיפנס גרין. והתערוכה הזמנית של המוזיאון מציגה במבנה הדבוק להיכל הקונצרטים, ששימש בעבר כבית ספר לרפואה.

התערוכה, Time Out of Mind, החלה ב-31 במאי ותסתיים בשני בספטמבר (2012). כיאה למוזיאון מודרני, לא תמצאו בתערוכה יצירות אומנות קלאסיות, אלא מיצגים ממיטב היצירות המודרניות והפוסט-מודרניות.

בתערוכה מוצגות עבודותיהם של 27 אומנים, חלקם אירים וחלקם ממחוזות אחרים בעולמינו. עם יד על הלב, חלק מהיצירות לא שוות את המקום אותו הן תופסות על הקיר או בחלל החדר. אולם אחרות באמת מדהימות.

אהבתי למשל שני סרטונים המוקרנים על מסך אחד משני צדיו. בצד אחד ניתן לראות פסנתרן מנגן מוזיקה קודרת, בעוד בצדו האחר של המסך מופיע סרטון אנימציה המתאים למוזיקה המהדהדת בחדר. זה בהחלט מעורר מחשבות באשר לאופן בו אנו לא נותנים דעתנו לאנשים מאחורי פס הקול כאשר אנו צופים בסרט.

חדר אחר מלא פטיפונים המסתובבים ללא הרף. עליהם אשליות אופטיות, פרי יצירתו של מארסל דושאן (Marcel Duchamp), האומן הצרפתי הנודע, שנוצרו בראשית שנות החמישים. אם תעצמו עין אחת ותביטו בתקליטים החגים מלמעלה, השרטוטים הדו-מימדיים ירקדו במוחכם בתלת מימד!

ויש במקום עוד ציורים, פסלים ומיצגים אודיו-ויזואליים רבים. עוד תוכלו לקרוא על התערוכה בעמוד הזה באתר המוזיאון.

ואם כבר הגעתם לבקר בתערוכה, אולי תקפצו לצפות בסרט "1395 ימים ללא אדום" של האומן האלבני אנרי סלה (Anri Sala - 1395 Days Without Red). מדובר בסרט באורך 43 דקות המתנגן בכל שעה עגולה (הצגה אחרונה ב-16:00, למעט ימי חמישי בהם ישנן עוד שתי הצגות עד שש).
הסרטון עוקב אחר שחקנית ספרדיה בשם מאריבל ורדו בעוד היא עושה דרכה בסרייבו.
עוד על הסרטון בדף הזה בגארדיאן.

הכניסה למשכן הזמני של המוזיאון לאומנות מודרנית

התקליטים של מארסל דושאן

אז כאמור, אם אתם בדבלין ובמקרה חובבי אשליות אופטיות או אומנות, שתי התערוכות האלו בשבילכם.
הכניסה כאמור בחינם, אך כל התערוכות שלעיל מוגבלות בזמן ותעלמנה עד סתיו 2012.
אלעד