אני יודע שאחדים מכם ודאי מהרהרים על המצב בצפון אירלנד. האם המצב שם עדיין נפיץ? רגע, מי נגד מי?
אז מבלי להיכנס לכל הדקויות, לפחות לא בשעה קטנה זו של הלילה, הנה כתבה שהתפרסמה היום באייריש טיימס ועוסקת בדמוגרפיה העתידית של צפון אירלנד וכיצד היא עשויה להשפיע על הפוליטיקה.
בקצרה, הקתולים מתרבים, הפרוטסטנטים מתרבים, אך בקצב נמוך יותר, ויחסי הכוחות משתנים. מרוב פרוטסטנטי התומך ברובו בהישארות בממלכה המאוחדת של בריטניה וצפון אירלנד לרוב פרוטסטנטי שעשוי לרצות להצטרף לרפובליקה האירית. או שלא, שכן מרבית הקתולים, לפחות לפי שעה, מעדיפים להישאר בממלכה המאוחדת ולהינות משני העולמות או לפחות שתי המדינות המחזרות אחריהם.
לקריאה על הסכם יום שישי הטוב, ויקיפדיה.
אם אתם אובדים במונחים, שני המונחים החשובים ביותר להבנת רזי הפוליטיקה הצפון אירית הם:
Unionists - אלו שתומכים בהישארות צפון אירלנד בממלכה המאוחדת (ואם היה אפשר להשאיר את כל האי, מה טוב, אבל כנראה שמזה כבר מאה שנה זה מאוחר מידי). הם מזוהים עם הצבע הכתום (Orange). לסירוגין תשמעו על פרוטסטנטים או מלוכנים.
Nationalists - אלו שתומכים בהצטרפות צפון אירלנד לרפובליקה החולשת על רוב אי האיזמרגד. הם מזוהים עם הצבע הירוק (Green). לסירוגין תשמעו על קתולים או רפובליקנים.
זה כמובן על קצה המזלג ולא מוגבל רק לצפון אירלנד (ודאי שמעתם לב שהכתום והירוק שולטים בדגל של אירלנד ולא בכדי).
אבל אל תתנו להיסטוריה מרה ופוליטיקה אפורה לייאש אתכם. צפון אירלנד היא מקום נהדר לטייל בו. אבל על כך כבר בקטע אחר.
Carrick-a-Rede Rope Bridge - צפון אירלנד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה